ג'יטסו" ו - "דו" אומנות ודרך"

.ג'יטסו = אומנות / מיומנות

.דו = דרך

,(ישנם אנשים שיגדירו את המעבר מ-ג'יטסו לדו (מאומנות לדרך

.כשינוי של אומנות הלחימה, לדרך חיים

.אך אם נבדוק את הדבר לעומק נגלה שההפך הוא הנכון

   .(ניקח לדוגמה אומנות שהפכה אפילו לספורט אולימפי. הג'ודו (הדרך גמישה

?המונח "דרך" (דו) בא להרחיב את המונח מיומנות (ג'יטסו) אך האם זה כך

 

 (כביכול, אם המושג "דרך גמישה" (ג'ודו

,(הייתה מייצגת הרחבה של המושג "אומנות גמישה" (ג'ו- ג'יטסו

.היינו רואים תוספות לאומנות הלחימה גם בתרגילים וגם בפילוסופיה

 

   ?אך מה קורה בג'ודו

.במקום הרחבה יש צמצום

.בתחילת הג'ודו היו בו מספר תרגילים וקטות גדול בהרבה מהיום

.( אקח ציטוט של ג'יגרו קאנו (ממציא הג'ודו

,בהרצאה לתלמידיו ב 1988 אמר קאנו: "הסגנון הישן של הג'ו-ג'יטסו

.לא פותח או תוכנן לחינוך גופני או לאימון מוסרי ואינטלקטואלי

,מאידך

.ידעתי שלכל אחת מאסכולות הג'ו-ג'יטסו, היו יתרונות ומגרעות

.כך שגם כתרגילים למטרות לחימה, היה צורך לשפץ את הג'ו-ג'יטסו

,וכך, על-ידי שקיבצתי את כל הנקודות הטובות שלמדתי מהאסכולות השונות

,תוך שאני מוסיף אמצעים והמצאות משלי

ייסדתי שיטה חדשה לתרבות גוף ואימון מנטלי, יחד עם זכייה בהתמודדויות

."וקראתי לה "קודוקן ג'ודו

...למה שאני מלמד, יש בהשוואה לג'ו-ג'יטסו הישן, מטרות רחבות יותר ושוני בטכניקות

.כך שהיה מוצדק לתת לו שם חדש

,אבל, אחרי הכל, הוא מבוסס כללית על מה שלמדתי ממורים קודמים

.כך שלא רציתי לתת לו שם חדש לגמרי

.היו עוד שתי סיבות שבגללן נמנעתי מהמונח ג'ו-ג'יטסו

,האחת היא, שהיו בתי-ספר לג'-ג'יטסו שהשתמשו לעתים קרובות בתרגילים אלימים

.ומסוכנים בהטלות או בפיתולי ידיים ורגליים

.בראותם זאת, האמינו רבים שג'ו-ג'יטסו הוא דבר מזיק

,ובאולמות בהם הפיקוח היה לקוי

,היו התלמידים הבכירים זורקים בזדון את הזוטרים או פותחים בהתקוטטות

.כך שאנשים בזו לג'ו-ג'יטסו כלדבר-מה שהופך צעירים לעבריינים

,רציתי להראות שמה שלימדתי לא היה דבר מסוכן

;ולא יפצע ללא צורך, איש

.שזה לא היה ג'ו-ג'יטסו כפי שלימדו אנשים מסוימים

.שזה היה ג'ודו

.דבר שונה לגמרי

.הסיבה השנייה הייתה, שכשהתחלתי ללמד, הפך "ג'ו-ג'יטסו" לדבר נקלה

כמה אמני ג'ו-ג'יטסו התפרנסו מארגון להקות מבין תלמידיהם שהיו עורכים קרבות ראווה

...וגבו דמי כניסה לצפייה בהם

נוהגים מבזים כאלה של הזניית אמנות לחימה, דחו אותי, כך שנמנעתי מהמונח ג'ו-ג'יטסו וטבעתי את

."המונח ג'ודו במקומו

.(דווקא בגלל מה שאמר ג'יגרו קנו, ניתן להבין איך נולדה הדרך  העדינה (הג'ודו

.מה שעשה ג'יגרו קנו הוא לפתח את הג'ו-ג'יטסו

.אך בניגוד למורים לפניו שהוסיפו על המורים שלהם הוא הוריד הרבה תרגילים יעילים מאוד

.ואפילו שינה את השם כאקט שיווקי

.הג'ודו הוא בסך הכל עוד אסכולה מצומצמת של ה-ג'ו-ג'יטסו

 

.כיום הג'ודו נראה יותר כספורט מאשר כאומנות לחימה

...הקשר בין הג'ודו לאומנות לחימה הולך ויורד

 ,(ניתן אפילו לומר, שהג'וּדוֹ, כמו גם הטאיקוונדו (שנכנסו לאולימפיאדה

.מתחילים לאבד את אומנות הלחימה ואת ה"דרך", והופכים יותר ויותר לספורט

עד כדי כך שמתחרים בג'ודו יעדיפו להקדיש את זמנן באימון כח בחדר כושר על פני אימון

.טכני

!לסיכום ניתן לומר שהמעבר מ-"ג'יטסו" (אומנות) ל-"דו" (דרך) - לא צלח

."כיום ניתן לראות אומנויות רבות שנקראות "דו" וזנחו לגמרי את "הדרך

.ומצד שני אומנויות שנקראות ג'יטסו והולכות בדרך

 

..."כמו באומנות הג'ו-ג'יטסו שמחנכת ילדים מגיל צעיר לערכים ובעצם מלמדת את ה-"דרך